החלטה בתיק ת"א 13779-09-11

בפני בקשת הנתבעות להתעלם מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי ד"ר נמרוד רוזן, להוציאה מתיק בית המשפט ולחלופין להורות למומחה להכין חוות דעת חדשה. כן מבוקש לקבוע כי אין מקום למינוי מומחה רפואי בתחום הפלסטי.

לטענת הנתבעות, המומחה לא פעל בהתאם להחלטת המינוי. לטענתן, המומחה בחוות דעתו התייחס רק לפגיעת התובע בתאונה מיום 13.10.2008, הפגיעה נשוא תביעה זו, ולא לשאלה האם לתובע נכות קודמת בגין תאונה ו/או פגיעות קודמות. לעניין זה מציינות הנתבעות כי הועבר אל המומחה תיעוד רפואי ביחס לשלוש תאונות קודמות וכן ביחס לכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין והדבר לא בא לידי ביטוי בחוות דעת המומחה.

התובע מצדו מתנגד לבקשה. לטענתו חוות דעת נערכה בהתאם להוראות המינוי והמומחה השיב  לשאלה האם יש לשייך חלק מהנכויות שנקבעו לתובע במל"ל תאונות או פגיעות מעברו כאשר ציין בחוות דעתו כי "מעיון בתיעוד הרפואי אשר הוצע לעיוני, לא מצאתי כל רלבנטיות לעברו הבריאותי של מר אוסקר שלום כמשליך על מצבו כיום בעקבות התאונה". התובע מציין כי בפני המומחה עמד מלוא התיעוד הרפואי הרלבנטי בנוגע לפגיעות הקודמות. לטענתו ככל שישנן שאלות למומחה ביחס לחוות דעתו יש להגישן כשאלתו הבהרה בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים, תשמ"ז- 1986. התובע מציין כי המדובר במומחה שני שמונה לאחר שהנתבעות ביקשו בעבר לבטל את מינויו של ד"ר רנד מאחר וזה נחשף לחומר רפואי אסור שהעביר לו התובע. לטענתו, במקרה זה לא הועבר למומחה כל חומר מהתובע וחזקה כי המומחה ביצע עבודתו במקצועיות ובאובייקטיביות.

דיון:

התובע נפגע ביום  13.10.2008 בעת שהוריד בעזרת מלגזה שק המכיל חומר גלם פלסטי. תוכן השק נשפך והוצת וכתוצאה מכך נחבל התובע. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על יד המוסד לביטוח לאומי ונקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 42.59% בגין פגיעה בתחום הפלסטי ובתחום האורטופדי בגין קשיון נח של אצבעות 2-5. הופעלה אף תקנה 15.

בקשת הנתבעות למינוי מומחה מטעם בית המשפט על מנת שיעריך האם לתובע נכויות שאינן קשורות לתאונה, התקבלה ומונה ד"ר נמרוד רוזן כמומחה מטעם בית המשפט.

בהתאם להחלטת המינוי מיום 27.6.2012, התבקש המומחה לחוות דעתו בשאלה:  "האם קיימת לתובע נכות קודמת בגין תאונות או פגיעות קודם לתאונה מיום 13.10.08, ואם כן מה שיעורה", וזאת כאמור בעקבות טענת הנתבעות כי חלק מהנכויות שנקבעו לתובע במל"ל קשורות לתאונות ו/או פגיעות של התובע עובר לתאונה (בעיות גב, חבלה ביד שמאל).

חוות הדעת התקבלה את תיק בית המשפט ביום 5.12.2012.

בחוות הדעת קבע המומחה לתובע נכות צמיתה אורטופדית ואסטטית משוקללת בשיעור של 33.12%.

באשר לנכויות של התובע עובר לתאונה צויין רק כי "מעיון בתיעוד הרפואי אשר הוצא לעיוני לא מצאתי עדות לחבלה או מגבלה קודמת באצבעות 2 ו- 5 כף יד ימין ובנוסף לא מצאתי עדות לפגיעה אסטטית קודמת, ומכאן מצאתי לנכות לייחס את מלוא ממצאי בבדיקה הקלינית וההדמיתית לאירוע התאונה הנדונה.",  ובהמשך: "בהתייחס לעבר רפואי קודם הרי שבקביעת אחוזי הנכות בתיק זה התייחסתי לתוצאות הישירות של התאונה עסקינן. מעיון בתיעוד הרפואי אשר הומצא לעיוני לא מצאתי כל רלבנטיות לעברו הבריאותי של מר אוסקר כמשליך על מצבו כיום בעקבות התאונה".

לאחר שעיינתי בחוות הדעת מצאתי כי יש ממש בבקשת הנתבעות.

מעיון בחוות הדעת עולה כי לא ניתנה ההתייחסות הנדרשת לעניין נכויות מהן סבל התובע עובר לתאונה, מתוך הנכות המשוקללת שנקבעה לו במל"ל, ולמעשה התייחסות המומחה לנכות שנותרה לתובע בעקבות התאונה בלבד, לא נתבקשה כלל  שהרי בתיק קיימת כבר קביעת מל"ל מחייבת (המדובר בתאונת דרכים הנדונה לפי חוק הפלת"ד) ולפיכך חוות הדעת מחטיאה למעשה את מטרת המינוי.

בהחלטת המינוי נקבע מפורשות כי מטרת המינוי הייתה להעריך האם לתובע נכויות עובר לתאונה והמומחה כלל לא התבקש להעריך את נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה.

בנסיבות אלו, משהוסכם כי קביעת הנכות המל"ל מחייבת, התייחסות המומחה בחוות הדעת לנכותו של התובע כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה בלבד, ללא שניתנה ההתייחסות מפורטת לעניין נכויות קודמות ושיעורן, אינה עונה למטרת המינוי.

למעשה לא ניתן להבין בבירור מקביעותיו של המומחה האם יש לשייך חלק מהנכויות שנקבעו לתובע במל"ל לפגיעות עובר לתאונה, ואם כן מה שיעורן. ככל שסבור המומחה כי הנכות שנקבעה לתובע במל"ל קשורה במלואה לתאונה עליו לציין זאת במפורש ולנמק קביעתו בהתאם מסמכים הרפואיים שהוצגו לו.

בנסיבות אלו אין מקום להותיר את חוות הדעת על כנה ולאפשר משלוח שאלות הבהרה.

אשר על כן, מצאתי לנכון להורות למומחה לתקן את חוות דעתו באופן כזה שתינתן התייחסותו המלאה והמפורטת ביחס לנכויות קודמות של התובע עובר לתאונה, ככל שהיו בהתחשב בנכות שנקבעה לתובע במל"ל.

באשר להמלצת המומחה למינוי מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית. שני הצדדים מסכימים כי אין מקום למינוי מומחה בתחום הפלסטי וקביעת המל"ל מחייבת לעניין זה, ובנסיבות אלו אין מקום למינוי כאמור.

המזכירות תעביר החלטתי זו אל המומחה, על מנת שזה ישלים ויתקן את חוות דעתו.